חלב, בריאות ותקשורת

מסתובב לאחרונה (וקיבלתי אותו ממספר אנשים) דוא"ל על הסכנות והנזקים שבצריכת חלב ומוצריו. במקור, הנושא לא עניין אותי במיוחד אולם כאשר אדם קרוב לי העלה דיון בהקשר זה, ביצעתי בדיקה זריזה.

ויקיפדיה מציינת כי "רוב הרופאים והדיאטנים המטפלים באוכלוסיית העולם המערבי מחשיבים חלב ומוצריו כנכס תזונתי". אולם, מאחר וויקיפדיה אינה מוערכת לפעמים כמקור מידע אמין פניתי לאדמו"ר חנן כהן מאתר "לא רלוונטי" הידוע כבודק ושוקל, מעריך ושופט שאין שני לו. האדמו"ר כותב כי "הטענות... לא מבוססות מדעית וכוללות בעיקר הפחדות".

אולם, מאחר וישנם גם כופרים אשר מפקפקים במנהיגותו ו/או שיקול דעתו של חנן הבלתי ניתן לערעור, גיגלתי מעט. כך, הגעתי למאמר מאת אריאל נוי באתר "וואלה בריאות". במאמר זה, מתראיינים מצד אחד ד"ר נחום וייסמן, מנהל היחידה לתזונה קלינית בבית החולים איכילוב התומך בצריכת חלב ודליה גבע-אדר, מטפלת מוסמכת בדיקור וברפואה סינית המציגה את הצד השני של המטבע.

כל קורא ומתעניין מוזמן, כמובן, לגבש דעה משלו . אותי אישית הנושא לא באמת מעניין, אולם הכתבה עצמה מציגה בדרך אגב תופעה מעניינת:

הקטע שבו מתוארים דברי התמיכה בצריכת חלב גודלו 208 מילים (2 פיסקאות).
הקטע שבו מתואים דברי ההתנגדות לצריכת חלב גודלו 461 מילים (5 פיסקאות).

אני חוזר על תיאור המתראיינים:
ד"ר נחום וייסמן, מנהל היחידה לתזונה קלינית בבית החולים איכילוב (10 מילים).
דליה גבע-אדר, מטפלת מוסמכת בדיקור וברפואה סינית למבוגרים וספורטאים ובעלת התמחות בטיפול בילדים (13 מילים כאשר שם המשפחה הכפול נחשב כמילה אחת).

הדובר הראשון בכתבה הוא ד"ר וייסמן ואחריו הציטוטים של גבע- אדר (ידוע שהדובר האחרון, דבריו מותירים את הרושם החזק יותר).

מה זה אומר על הכתבה? מה ייזכר על ידי הקורא הממוצע? מה לדעתך, קורא/ת יקר/ה עמדתו האישית של כותב המאמר?

התופעה איננה חד פעמית, איננה רק במאמר אחד או אצל כותב אחד. הדבר נמצא אצל מרבית הכותבים והמאמרים.

הייתי רוצה לחשוב שאין כאן תופעה מכוונת וכי הדעות, העמדות וההטיות האישיות של הכותב משתרבבות אל המאמר מעצמן. אולם קשה להמנע מהתהיה מה זה עושה לנו- הקוראים.

הדבר קורה בכל תחום שבו אנו נחשפים לדברים שונים. כאשר אנו שומעים אדם המייצג צד אחד, אנו יודעים במובלע שייתכן ויש עוד צדדים למטבע. כאשר אנו נחשפים למידע בתחום שיש לנו ידע בו, נדע לסנן את האינפורמציה (למרות שגם לנו, אישית, יש הטיות). אולם מה קורה כאשר אנו קוראים/ צופים בתקשורת?

יש הנחה סמויה שתקשורת נדרשת לאובייקטיביות או איזון, שהשידורים עוברם מערכת בקרה מסויימת. הנחה זו איננה מבוססת דיה. גם בהתעלם מטענות כלפי כלי ואנשי התקשורת על היותם מוטים אידאולוגית, אנו כל פעם פוגשים באנשים הטוענים שבנושא X הכתבה לא מדוייקת או מעוותת.

כאשר המדובר בנושא בו יש לו עמדה ו/או הבנה, יופעלו אוטומטית מנגנוני סינון פרטיים. אבל מה עם אותם חלקי עולם בו אנו רק צופים ומקבלים בלי ידע או רצון להשקיע את המשאבים כדי ללמוד? כל שנותר לנו זה להזהר- מאוד להזהר...