הטכנולוגיה בשירות גסות הרוח

הטכנולוגיה מעמידה לרשותנו כלים רבים שבאמצעותם נוכל להתקשר אחד עם השני, לשמר ולתחזק קשרים בין- אישיים ולנהוג היטב אחד עם השני. מצד שני, הטכנולוגיה מעמידה לפנינו את האפשרות להתנהג בגסות אחד כלפי השני.

מכירים את התופעה שאנו מתקשרים לאדם והוא אינו יכול לענות (מכל סיבה שהיא)? ברוב המקרים, השיחה מועברת לתא קולי כדי שנשאיר הודעה. ויש- במיוחד אצל הצעירים- לפעמים הודעה בסגנון "הגעתם אל X, נא לא להשאיר הודעה אלא לשלוח SMS”.

פאק- אתה מבין עד כמה ההודעה הזו מרתיחה? בוא נתחיל עם הצדדים הטכניים, אני מתקשר אליך תוך כדי נהיגה- מה לעשות עכשיו? להחנות בצד ולבזבז זמן או לסמאס תוך נהיגה ולהסתכן בתאונה? ומה אם אני משתמש בטלפון קוי ו/או אדם מבוגר שלא מסתדר עם מסרונים?

אבל הדבר יותר עקרוני מזה: אני טרחתי והתקשרתי אליך, עשיתי את המאמץ והקדשתי את הזמן כדי לדבר איתך. ומה תגובתך? לא מתחשק לי לעשות את המאמץ המינימאלי של לחיצה ארוכה על מקש ה "1”  בנייד שלי כדי להגיע אל התא הקולי. אתה, המחייג, תתאמץ שוב כי אתה על הז' שלי ולא אכפת לי ממך.

למעשה, בהודעה המעצבנת לעיל אתה למעשה עונה לטלפון ואומר "לא מתחשק לי. רוצה לדבר איתי? חייג שנית" ומנתק. איך היית מגיב אם מישהו היה עונה לך, טורק ומצפה שתתקשר שנית? היית מחייג? ואם יש לי משהו חשוב להגיד לך? משהו שצריך לעניין גם אותך?

יש אנשים שתגובתם המתגוננת מפני חמת זעמי היא "אבל אני לא מקשיב לתא הקולי שלי". יופי נחמה- לא מתאים לך? כל הכבוד, אבל במחילה מכבודך, פנה אל חברת הסלולר שלך ובטל את התא הקולי! גם זה קשה לך?

תחושתי היא שהדבר מתחבר לתופעה רחבה יותר- אנשים (ובמיוחד צעירים) רגילים שהעולם מסתובב סביבם והדבר היחידי שמעניין אותם זה הם. אמת, זו תופעה נפוצה אצל הצעירים כל הדורות, אבל נראה שבשנים האחרונות הדבר מתגבר. יש אנשים החיים בשאנטי עם העולם, לפחות עד שהוא נושך.

אז יש לי חדשות בשבילך. העולם לא קיים כדי לשרת אותך ולהתאים את עצמו לגחמותיך (וגם אני לא), וכשהעולם יתפנה להתסכל עליך, זה יהיה עם שיניים חדות ואז זה יכאב.

אם אני צריך אותך, אבל ממש צריך, אעשה את המאמץ ואתאים את עצמי לאגוצנטריות שלך. אבל ברוב המקרים, לא זה המקרה. לדעתי, מה שיש לי להגיד חשוב לך או צריך לעניין אותך לטובתך, בשביל האינטרסים שלך. אז למה שאטרח ואתאמץ שוב כשאתה מזלזל בי בכזו צורה?

מצד שני, אני רוצה שכאשר הדברים יסתבכו תדע שניסיתי, שתבין שהיתה לך את ההזדמנות אבל בחרת להתעלם ממנה ולכן בניתי שיטה פשוטה להעביר את המסר: הגדרתי תבנית (טמפלייט) קבועה של מיסרון והנוסח הוא "קיש מיר אין טוכס" (שק לי בתחת).

כן, אני יודע, ברוב המקרים לא תבין את ההודעה ולא תטרח לברר וגם אם תבין, לא תחזיר צלצול. אבל אז- זו בעיה שלך ואם וכאשר תחטוף- זב"שך.