עונש ללקוחות מין? מי באמת תינזקנה מכך...
הצעת חוק מהשבוע זכתה לכותרות בכל אמצעי התקשורת. על פי ההצעתה של ח"כ אורית זוארץ, לקוחות של שירותי זנות יהיו חשופים לענישה. כמובן שחלק נכבד מהבולטות התקשורתית נובע מעסיסיותו של הנושא, אולם הנושא עדין ראוי לדיון רציני על השפעות החקיקה המתוכננת, מוסריותה והיכן נמצאת הבעיה האמיתית.
אני מתמצת כאן את הדברים, ניתן להביא סימוכין רבים לכל טענה אולם רוב העובדות לא באמת שנויות במחלוקת והמדובר רק בנקודת ההשקפה של הדברים.
השפעות החקיקה המתוכננת
כל סטודנט לכלכלה, לומד בסמסטר הראשון את עקומות הביקוש וההצע המייצגות בחיתוכן את המחיר והכמות שייקבעו בשוק.
הכמות המבוקשת של מוצר צפויה לעלות ככל שמחירו יירד (הקו האדום) ואילו ככל שהמחיר עולה, הכמות המוצעת תעלה אף היא (הקו הכחול). לפיכך, מה שקורה בשוק הוא שבמקום בו הקוים נחתכים, שם תיקבע הן הכמות והן המחיר בשוק.
מה קורה כאשר הביקוש למוצר יורד (הקו האדום עובר להיות הקו הצהוב)? נוצר שיווי משקל חדש בשוק עם מחירים וכמויות נמוכים יותר. כמובן שבמציאות הדברים הרבה יותר מורכבים, אולם אם זה מספיק לסטודנטים שנה א' לכלכלה, זה יספיק גם לנו.
הסתכנות של לקוחות בסנקציות חוקיות, יקטינו את הביקוש אולם לא יעלימו אותו. עדין יהיו גברים שיבקשו לרכוש שירותי מין ונשים שתהינה מעוניינות למכור (החלוקה המיגדרית נכונה באופן גורף). מי שחושב אחרת תמים. לראיה, הבה נסתכל על סוגיית העובדים הזרים הלא חוקיים. קיימת ענישה חמורה למדי על המעסיקים עובדים לא חוקיים, קיימת הסברה אינטנסיבית על האיסור ועדין- עסקים רבים אינם מהססים ומעסיקים את העובדים הזרים מתוך עבירה מפורשת על החוק.
ועכשיו בואו נסבך את הדברים: אם המחיר עומד לרדת כתוצאה מהחקיקה החדשה, מי תהיה זו שתיפגע? כמובן- היצאנית. הסרסור/ סוחר העבדים ימשיך להרוויח את מה שהוא מרוויח, כלל לא בטוח שמחיר ה"מוצר" ללקוח אכן יירד, אבל אין ספק שאותה גברת המוכרת את גופה תקבל פחות- אותה קל לדרוס ולרמוס.
האם זו היתה כוונת המחוקק? השוק יתקיים אבל הצד החלש והדפוק בעיסקה ייפגע עוד יותר.
זנות ומוסר
האם הזנות מוסרית? האם עצם קיומה של הזנות פגום או לפחות עד כמה הוא פגום וראוי שלא להתקיים (גם בהתעלם מהסנקציות על הגברים הצורכים שירות זה)?
התשובה, לדעתי, הרבה יותר מורכבת מהטיעונים הפשטניים ולפעמים דמגוגים. כלומר, אין ספק שהמדובר בתופעה מחפירה, של ניצול בנות אדם, של סבל ואומללות. יש כאן תופעות רבות של כאב, גם במקומות בהם מדובר בשירות מסודר ומפוקח עדין אותן גברות מייצגות את הצד החלש והאומלל של החברה. אמת, יש מקרים יוצאים מן הכלל, אבל כפי שנאמר- אלו היוצאים מן הכלל.
אבל! מי הן אותן גברות המגיעות לאותו מקצוע עתיק? נדיר מאוד שהגברת יכולה לבחור בין זנות ל- נאמר, לימודים לדוקטורט באסטרופיסיקה והיא בוחרת לעבוד בזנות. בדרך כלל, אותן זונות הן נשים אומללות, שהגיעו מרקעים קשים עם יכולות נמוכות. יש לא מעט סטטיסטיקות על הנשים האלו. הן התדרדרו או דורדרו לשם מחוסר אלטרנטיבות ראויות יותר.
מה תעשה אותה הגברת אם לא תעבוד במקצוע זה? התשובה האכזרית היא שלא פעם הזנות היא דרכה היחידית להתפרנס וללא זאת אין לה משהו אחר. מחפיר? ייתכן. אבל יש אנשים שאין להן לא את הרשת החברתית התומכת ולא משאבים או יכולות ופשוט אין להן משהו אחר למכור. כאשר אדם צריך לבחור בין רעב להשפלה- וכואב הלב להודות שזה לא פעם המצב, הבחירה לא פשוטה.
ישנם ארגונים שונים המסייעים לאותן נשים לבנות את עצמן מחדש, כל הכבוד- המדובר בצדיקים גמורים. אבל, עדין זו טיפה בים יחסית למספר הנזקקות לכך.
לכן, עם כל הצער, קיימת סכנה מפורשת שאותן הצעות לעזור לנשים העוסקות בזנות תגרומנה יותר נזק מתועלת.
היכן באמת הבעיה
הבעיה האמיתית בתחום הזנות הנה הסרסורים- סוחרי הנשים. המדובר בחבורה נאלחת במיוחד של טיפוסים המתפרנסים מכאבם ואומללותם של אחרים.
ברוב המכריע של המקרים מדובר באנשי עולם תחתון (עבריינים) העוסקים בניצול בנות אדם, מסחר, אונס, סמים ומה לא. לא לחינם החוק בישראל אינו אוסר (נכון להיום) את הזנות, אבל אוסר על חיים על רווחי זונה ו/או סחר בבני אדם.
אין מילים מספיק רעות כדי לתאר אנשים אלו. הם מבריחים גבולות, משחדים, סוחרים בבני אדם כאילו המדובר בגושי בשר, אונסים ומנצלים את קורבנותיהם, מסממים אותן, גונבים מהן ומה לא. התקשורת מלאה בסיפורי זוועה על אנשים אלו ועל קרבנותיהם.
אם ישנה תופעה בזויה שיש לרסנה, זה הסחר בבני אדם. אם יש סיבה להפוך את הזנות לחוקית ו/או מפוקחת, זה כדי לרסן את האגף הזה שלה, כדי שנשים המגיעות לעבודה בזנות, לא יפלו קרבנות לצד האפל הזה של "מקצוען".
יודגש כי אולי יש מקום לגורמים מתווכים ו/או נותנים שירותים משלימים בשוק זה, אולם מה שקורה בפועל הוא שזה האגף החשוך והמכוער של תעשיית המין. עם זאת, הטלת ענישה על צרכני המין תביא באופן אבסורדי לחיזוקם דוקא של סוחרים אשר מפעילים את השוק הזה שכעת תהינה לו עוד סיבות להסתתר, לרכוש הגנה מפני המשטרה והחוק.
סיכום
אז מה? אין מה לעשות? להיפך! יש מה לעשות והרבה!
בתור התחלה, ראוי שהמדינה תפעל ליישום החוקים שכבר קיימים. יש די והותר חוקים האוסרים על סחר בבני אדם, על סירסור, על כליאה/ איומים/ אונס שהמדינה רק צריכה ליישם אותם. גם בתי המשפט הבהירו יותר מפעם שהשופטים לא יהססו להטיל עונשים כבדים על אותם נאלחים.
אבל המדינה לא באמת מתאמצת. זה קורה בתחומים אחרים וזה קורה כאן. יש חוק אולם הוא אינו נאכף כמעט בכלל כך שההפקרות חוגגת ואין דין ואין דיין. אם המדינה היתה משקיעה משאבים ואפילו זערוריים בטיפול בסוחרי האדם, מרבית הבעיות הקיימות בתעשיית המין היו זוכות להקלה משמעותית.
ואתן, הנשים המאמינות בהגנה וסיוע לאותן אומללות, בלי מערכת תומכת ומשקמת בהיקפים גדולים שתוכל להתמודד עם היקף המשימה, אתן עלולות לגרום נזקים מתוך רצון טוב. חבל.
לכן, לפני שמעבירים עוד חוקים פופוליסטיים שלפחות חלק ממטרותיהם הן קידומם ופרסומם של המחוקקים, כדאי שהמדינה תפעיל שיקול דעת, תבדוק את השלכותיהם של מהלכיה או, בקצרה, תנהג באחריות.