אני מזניח (רק אני?)
מעבר לתסכול ולהוצאות שהיו מנת חלקי, קרה עוד משהו- פתאום הבחנתי כי התופעה של מנורה ראשית שרופה נפוצה למדי ויש לא מעט מכוניות הנוסעות כך. כשחושבים על כך, המדובר במשהו טבעי ואנושי- כאשר קורה לך דבר מה, ה"אנטנות נפתחות" בכוון זה ואתה מתחיל לראות את הדבר אצל אחים לצרה.
כאשר הסתכלתי יותר טוב, ראיתי שיש מכוניות רבות שבהן יש מנורות שונות שרופות- נורות איתות, בלמים וכד'. בספירה שטחית, אני חושב שמכל 10-15 מכוניות, יש אחת עם נורה כלשהי שרופה.
כמובן שזה חשוב- תאורה הנה חלק מהבטיחות במכונית ובנסיעה. הדבר מגן לא רק על הנוסעים ברכב אלא גם על מכוניות אחרות ויותר מכך- על הולכי רגל.
מדוע זה קורה? איך זה שאנשים כה רבים מחמיצים כזה דבר? הסבר אפשרי הוא שאנשים לא רואים את זה. בכבישים המוארים היטב קשה להבחין בתאורת רכבך וכמעט בלתי אפשרי להבחין בנורות אחוריות שאינן פועלות. הטכנולוגיה שבה ניתן איתות לנהג על נורה לא תקינה אינה נפוצה במרבית המכוניות הנמכרות בישראל.
אבל זה הסבר חלקי בלבד. כי עשיתי נסיון והתחלתי להעיר לאנשים (במיוחד באיזור מגורי ו/או אנשים שיש לי קשר אליהם) כאשר הבחנתי בתאורת רכב לא תקינה. כמעט תמיד מי שהערתי לו אמר תודה. אבל, במרבית המקרים לא עשה כלום בעניין- ימים אחרי ההערה ראיתי שהתקלה לא תוקנה.
זה מתקשר כמובן להזנחה שאנשים מזניחים דברים אחרים: כולנו מתרשלים בטיפול בברז הדולף בבית, רופאים מספרים על מטופלים המגיעים אליהם אחרי שבמשך זמן רב התעלמו מאיתותי האזהרה של הגוף, סוכני ביטוח מכירים את המקרים בהם אנשים איבדו את כל רכושם ו/או בטוח החיים שלהם רק בגלל שלא התייחסו למכתבי ההתראה שקיבלו ועוד ועוד ועוד.
לא שאני יותר טוב, גם אני באותו "סרט" בדברים מסויימים. כנראה שיש בנו משהו שמעדיף להתעלם מדברים הנראים לא דחופים למרות שהם חשובים. לתחושתי, הדבר בא מתופעת הדחיינות שכולנו חויים. זה כל כך אנושי, כל כך טבעי לדחות את זה יש לי דברים כל כך יותר דחופים עכשיו.
כולנו אנושיים, כולנו מטומטמים.