פסח שמח וכשר- האמנם?

לקראת חג פסח, איחלנו "חג שמח" לאנשים רבים וכמובן שרבים איחלו לנו. הברכה המקובלת ששמענו וקראנו הייתה "חג שמח וכשר". והדבר גרם לנו לתהות האם נכון להוסיף את ה"וכשר" לברכה.

כן, לחג הפסח יש דיני כשרות משלו הדורשים לא מעט היערכות ממי שמכבד את הכללים האלו, אבל לגבי האיחול תמהני:

• כאשר אני מברך אדם דתי ב"חג שמח וכשר", יש לו מלוא הזכות לתפוס זאת כעלבון- האם יעלה על הדעת שחגו לא יהיה כשר? הרי הדבר לא יעלה על הדעת.
• כאשר אני מברך איש חילוני ב"חג שמח וכשר" אני מתנשא עליו. כלומר- באיזו זכות אגיד לו "כשר"? מי אני שאורה לו לשמור כשרות ואיזו?

הדבר כמובן מתקשר עם אינספור הדברים שאנו אומרים בלי באמת להתכוון להם. כך, למשל, יש אינספור הלצות על הנודניק שכששואלים אותו "מה שלומך" הוא באמת עונה. האם גם איחולי חג כשר נמצאים תחת משבצת זאת?

אגב, במכתבים אני תמיד מתלבט אם לחתום ב"חג חירות שמח" או "חג אביב שמח"

מה דעתכם?