כסף כן קונה אושר, אבל במידה

מן המפורסמות הוא המתאם הבעייתי בין אושר ועושר. כך, למשל, ניתן לצטט מן המקורות "איזהו עשיר- השמח בחלקו" (אבות ד' א') מן הצד האחד ואת "אם אין קמח אין תורה" (אבות י"ג י"ז) מן הצד השני. גם בתרבויות אחרות ניתן למצוא פתגמים ומסרים דומים לשני הכוונים.

ועולה השאלה עד כמה יש קשר בין מצב כלכלי לרווחה או שביעות רצון מהחיים (למשל). החוכמה המקובלת אומרת (והדבר נבדק פעמים רבות על ידי פסיכולוגים רבים) כי ברמות הכלכליות הנמוכות, תוספת כסף תוסיף אושר, אולם מנקודה מסויימת- הקו משתטח כמעט לחלוטין ואין כל קשר בין תוספת הכנסה לתוספת רווחה אישית. השאלה המעניינת היא היכן עוברת נקודה זו.

מחקר חדש צוטט בכלכליסט שעל פיו, בארה"ב, נקודת המפנה נמצאת בהכנסה של 50,000 $ לשנה- ירידה מול "מספר הקסם" שצוטט בעבר: 75,000 $ לשנה. מספר זה נמוך באופן מפתיע, גם אם נתבסס על המספר הגבוה יותר, המשמעות היא כי מי שהכנסתו עולה על כ- 24,000 שקל ברוטו לחודש (כ- 16,000 שקל לפי המחקר החדש), לא יכול לצפות כי תוספת הכנסה תגדיל את אושרו. אם כך- למה לטרוח?

ומה בישראל? על פי מחקר של יורם יובל המצוטט בהרחבה, משפחה בת 4 נפשות המרוויחה ברוטו 14,000 שקלים לחודש הגיעה אל נקודת חוסר הרגישות שמעליה תוספת הכנסה לא תגדיל את האושר והתרומה לרווחה האנושית תבוא בדרכים אחרות.

בדקתי עם פרופ' יובל מה מועד הנכונות של הנתונים. המחקר בוצע על נתוני 2008 (לא כל כך מזמן) ומאז לא עודכן. על פי ההסברים שקיבלתי, העדכון צריך להיות פשוט למדי- אם יש סטודנט המחפש נושא לעבודה סמינריונית... ולכן, ניסיתי למדד את הנתונים דאז לערכים שוטפים על פי 2 שיטות: הצמדה למדד והצמדה לשכר הממוצע במשק.

על פי שיטות המידוד השונות, ניתן לצפות כי כיום נקודת המפנה למשפחה בת 4 נפשות תהיה בתחום ההכנסה המשפחתית ברוטו של 15,500 – 15,700 שקלים לחודש. מספר זה מעניין במיוחד מאחר והוא קרוב להפתיע למספר שצוטט לגבי ארה"ב. יצויין כי כאשר שאלנו אנשים מה נקודת המפנה לדעתם המספרים שננקבו היו גבוהים בהרבה מהנתון הזה.

אז מה? אין מה לעשות? זו מסקנה קצת פשטנית לדעתנו. ראשית, זה אומר שמנקודה מסויימת ראוי להתמקד בדברים אחרים ולא בעוד עבודה או הכנסה. שנית, יש לזכור שכמו בשירה של חוה אלברשטיין (מילים- חנוך לוין), כשיש כסף היאוש נעשה יותר נוח...

(גלוי נאות- פוסט זה פורסם גם באתרי המקצועי)