מי ראוי להבחר ולמה לא?
בשבועות האחרונים, התקשורת מלגלגת או כועסת על חזרתו של אריה דרעי לפוליטיקה בכלל ולצמרת מפלגת ש"ס בפרט. חשוב להזכיר כי האיש הורשע בעבירות של מרמה, הפרת אמונים וקבלת שוחד ונשפט לשלוש שנות מאסר בפועל (שרוצו כחוק, בניכוי שליש בגין התנהגות טובה- שוב כחוק). בהתאם לחוק, עברו למעלה משבע שנים מאז שחרורו של דרעי מהכלא כך שאין מניעה חוקית
הטענה המרכזית היא כיצד ייתכן שאדם אשר הורשע בעבירות חמורות למדי, שיש עימן קלון יחזור לתפקיד מרכזי (כנראה) בהנהגת המדינה וישתתף בעיצוב גורלה ודמותה. יש אנשים, לטענת אותם מתלוננים, שלא ראוי שייכנסו לכנסת או ישתתפו בעשיה הציבורית.
אני מצטער, אבל הטיעון הזה שגוי ופגום מכמה וכמה כוונים.
ראשית, מהבחינה החוקית, אדם שהורשע בעבירה שיש עמה קלון, מוגבל באפשרות להבחר לתקופה מוגדרת בלבד. זה המצב החוקי. בחוקים אחרים נאמרו דברים אחרים (מקור: ויקיפדיה). כך, למשל, הועדה לבחירת שופטים לא תמליץ על מועמד שהורשע בעבירה שיש עמה קלון ללא הגבלת זמן. זה המצב החוקי וטענות כנגד החוק רק בגלל מקרה מסויים של אדם ספציפי זו הזמנה לצרות- לא משנים חוקים בגלל מקרה אחד, נקודתי.
שנית, ענישה היא דבר מוגבל בזמן. העבריין אשר ריצה את עונשו, שילם במידה רבה את חובו לחברה. ראוי לתת לו לבנות מחדש את חייו. כך, למשל, יש את הרשות לשיקום האסיר בישראל (גלוי נאות- הרצתי במספר קורסים מקצועיים בפני אסירים בבתי כלא) וגופים נוספים המנסים לסייע לעבריינים להשתלב בחברה הנורמטיבית. אם אפשר לנסות ולפנות למעסיקים בבקשה להעסיק עבריינים לשעבר, אזי שוב- איפה ואיפה זו נוגעת בקו הצביעות. תאמר שהמדובר בתפקיד יותר רגיש ו"מסוכן"? אז היכן תעביר את הגבול? אינך בוטח בשאר 119 חברי הכנסת ו/או מערכות אחרות? מה זה אומר על אמונך במערכת? אני חוזר על הפתיח של נקודה זו- האיש שילם את חובו לחברה במלואו.
אבל החשוב מכל הוא העקרון: מדוע למנוע מאדם את הזכות להיבחר כעקרון? דמוקרטיה משמעה שלטון העם (כן, זה קצת יותר רחב מזה) כלומר- לכל אזרח יש את הזכות לבחור ולהבחר. כך, למשל, מוצבות קלפיות בתוך בתי כלא או בתי חולים כדי שכל אזרח יוכל לממש את זכותו זו. אם מרבית אזרחי המדינה רוצים שבראש המערכת יעמוד אדם שהורשע בפלילים (צ'ארלס מנסון כדי לא להביא דוגמה ישראלית) אז זה רצון העם- מי אני שאתחיל להטיל סייגים? יתקיימו ישיבות הממשלה בתוך הכלא והכל טוב.
כן, זה נשמע הזוי, אבל חוששני שזו הנקודה העקרונית החשובה: לכל אזרח בארץ יש את הזכות לבחור ולכן גם להבחר. ואם מספיק אזרחים רוצים לבחור בבחירה סהרורית, זו זכותם וזה המחיר שעל הדמוקרטיה לשלם. הנסיון מראה שהחוכמה הקולקטיבית רבה מחוכמתם של מעטים (גם אם הם חכמים מאוד באופן אישי) ולכן די להתנשאות.
די להתלהמות