מכתב למתנחל- אח שלי
התפרסם באחרונה בתקשורת כי הוצאו צווי פינוי כנגד 165 משפחות אשר עדין מתגוררות באתר הקרווילות "ניצן". יוזכר כי המדובר באתר שהוקם עבור תושבי גוש קטיף לשעבר אשר פונו מבתיהם במסגרת תוכנית ההתנתקות בשנת 2005 (לפני למעלה מ- 7 שנים).
אין זו הפעם הראשונה בה מתפרסם מידע על ענותם ומצוקתם של המפונים. לא רק כידיעות בתקשורת אלא גם כדו"חות של ועדות חקירה ממלכתיות ופרסומי מומחים בלתי תלויים. כמדומני שכל אדם (בלי קשר לדעותיו הפוליטיות) צריך להתעצב על ענותם וסבלם של אנשים אלו אשר עוברים שלבי חיים קשים מאוד.
מי שמכיר את ההסטוריה, יודע שהדבר (עם כל הצער שבכך) צפוי וטבעי. כך היה גם עם הטרנספר מרצון בין טורקיה ויוון בשנות העשרים המוקדמות של המאה העשרים, כך היה עם הצרפתים שפונו מאלג'יריה בעת שזו קיבלה את עצמאותה ויש עוד דוגמאות רבות. בכל מקום שבו אנשים פונו ונעקרו ממקום מושבם, ציפו להם חיים קשים, יחס מתנכר ומצוקות בביתם החדש/ ישן/ טבעי.
ואתה, אח שלי, תושב ההתנחלות- דע לך שזה מחכה גם לך. כמעט ואין מחלוקת על כך שיהיה פינוי גדול של יישובים ואנשים גם בגדה המערבית (קרא לזה איך שתרצה). לא יודע אם כולם/ רובם/ מיעוטם, אבל אין מחלוקת שזה צפוי ויהיה פינוי נרחב של אזרחים ממקומות מהם תחליט המדינה לסגת.
אותם אנשים שיוצאו מבתיהם/ ייעקרו יקבלו הבטחות גדולות ונצורות. התקשורת תכלול סיפורים נרחבים על התקציבים המרובים שיופנו אליהם וכד'. אבל מה שיקרה בשטח יהיה רע ומר: אנשים יגלו שהבטחות מתמוססות, התחייבויות נעלמות וחיבוקים הופכים להפניית גב. זה לא שאנשים רעים או אדישים, זה לא שהמדינה תפעיל קונספירציה. זה המהלך הטבעי של דברים.
אני מזכיר לך שרבים ינסו לנצל את המהלך לצרכיהם הפוליטיים האישיים מתוך ציניות פשוטה. יהיו אלה מנהיגים משלכם או מהצד השני, אבל הסבל שאתם תעברו יהיה רק מטבע לשימוש אותם אנשי ציבור שיעבור ויישכח כאשר הצרכים (שלהם!) ישתנו.
כמה אנשים מתעניינים כיום בגורלם של מתיישבי גוש קטיף? שיודעים בכלל מה תנאי החיים בקרווילות (עצם המילה- חוץ מהצליל המזכיר וילה, מה באמת איכות החיים בה?) או על רמות האבטלה או המצוקה של אנשים אלו?
כואב הלב להגיד את זה, אבל דברים דומים עומדים לעבור על חלק לא מבוטל מהמתנחלים. תתחיל לחשוב על זה עכשיו, להערך כדי שביום גזירה דברים קשים ורעים יהיו קצת פחות איומים.
אוהב אותך