עילגות או רשלנות?
הבחירות לרשויות המקומיות מתקרבות, והמודעות על גבי הקירות והגדרות מתרבות (שלא להזכיר את מה שעובר על תיבת הדאר האומללה שלנו). המועמדים מבטיחים לנו ניסים ונפלאות, החל ממזג אויר טוב כל השנה וכלה בכך שהילדים יהיו מנומסים (לך תדע מה יותר מופרך...).
אבל, כשמנסים לראות מה אותם מועמדים כותבים/ אומרים, הדלות משוועת. הניסוחים שבלוניים להדהים, ההבטחות מעורפלות ו/או שטחיות שקשה להאמין שהכותבים בכלל מתייחסים לטקסט ברצינות.
ואין מקום שבו דלות הביטוי נראית באופן חריף יותר מאשר הססמאות / סלוגנים שאותם מועמדים מריצים. להלן מספר דוגמאות מהיישוב שלנו:
- "נאמנה לתושבים ומחוייבת לישוב"
- "ללכת על בטוח"
- "הרשימה שאתה חייב במועצה"
- "נסיון ועשיה"
- "כי מגיע לנו הטוב ביותר"
- "כי __(שם הישוב)__ רוצה יותר"
רבאק, מה זה? כל מועמד בכל יישוב יכול לקחת כל אחת מהססמאות לעיל ולאמצה לעצמו (לשם ההגינות, היו 2-3 ססמאות ראויות יותר). מה זה אומר הקשקשת הזו? כמה אנשים "מהרחוב" שיראו סיסמה מסויימת יידעו שהיא מכוונת אל מועמד/ת קונקרטי?
שיעור ראשון בשיווק אומר שעליך לבדל את עצמך מהאחרים, להגיד על עצמך דבר מה שמייחד אותך, שנכון רק אצלך. מה מהזבל דלעיל עושה את זה? אני כבר לא מצפה מהמועמד שיגיד את האמת (לא צריך להסחף), אבל כשאעמוד בקלפי מול מספר רב של פתקים, מה הזיהוי שלך? מה עושה אותך ל"אתה" השונה מ"הוא" כדי שאדע למה לבחור רק בך ולא באחר.
מי ה"גאונים" שעיצבו את הססמאות האילו? ברור שאיש ציבור או מועמד לא חייב להיות אשף מילים. אולם לשם כך יש אנשים היודעים להתנסח. אותו איש ציבור אמור לדעת לתת את המשימה של העברת המסר למי שיודע איך עושים את זה. תחושתי היא שיותר מדי פעמים זו סיסמה ש"זרק" אחד הפעילים במטה הבחירות שנשמעה טוב. בלי בדיקה, בלי סקר שוק. ככך זה נעשה? ככה זה נראה!
אני מניח שרוב המועמדים בבחירות הם אנשים טובים וחלקם אפילו ראוי להבחר ולמלא את התפקיד הרם. אבל כשאני רואה את דלות כושר הביטוי (עצמי או מגוייס) לא נותר לי אלא לתהות אם בדברים אחרים הוא/ היא יידעו יותר טוב לפנות לאנשי מקצוע או ששוב ניתקל בשטחיות שכזו.