מכתב למתגרשת

(מובן שהמאמר מכוון לשני המינים. הוא נכתב בלשון נקבה בעיקר מפני שהמניע לכתיבתו היתה חברה של משפחתי, וגם בגלל שהוא יותר רלוונטי לנשים.)

שלום יקירתי,

זהו, החלטת להיפרד ולהתגרש מבן זוגך אחרי כל השנים. כמובן שלא לי להגיד אם טוב או רע, אלו הם חייך ובני אותם כרצונך, קל וחומר ששניכם חברים שלי ואת שניכם אני אוהב. בזמנו בחרתם לחלוק את חייכם וכעת אתם (ובואי נודה, בעיקר את) בוחרים להפריד את המחובר.

אבל, גם מתוך ידיעה שתצליחו להיפרד בצורה פחות־או־יותר מכובדת, הייתי רוצה לשקף לך כמה מהדברים שעומדים לפנייך. לא "הייתי שם" כי כפי שאת יודעת, אני עדיין נשוי לזוגתי הראשונה והנצחית. אבל ראיתי אנשים רבים שעברו את התהליך (באופן חלקי, בגלל נקודת ההשקפה המקצועית שלי, ככלכלן ואיש כספים) וכמתבונן מהצד ראיתי תהליכים חוזרים ונשנים. ברצוני להציג מעט דברים בולטים שלפעמים לא רואים כשנמצאים בתוך התהליך. לא שאני מאחל לך את זה, אבל הנסיון מוכיח שסביר שהדברים יקרו.

כלכלה

את עומדת לחוות ירידה משמעותית ברמת חייך ופגיעה של ממש במצבך הכלכלי. כן, אני יודע, הגעת איתו להסכם מזונות סביר פלוס, והליכי הגירושין אפילו לא עלו לכם יותר מדי (כי הצלחתם לעשות זאת בצורה תרבותית). ולמרות זאת – את תסבלי פגיעה כלכלית משמעותית. הדברים כל כך ברורים שאני מופתע בכל פעם מחדש איך אנשים מחמיצים זאת. האם ארוחה לארבעה אנשים עולה בבית 33% יותר מארוחה לשלושה? ברור שלא, ומישהו עומד לשלם את ההפרש הזה.

מה שיקרה הוא שתגלי שיש הוצאות שונות שלא הובאו בחשבון. אם הילדים נותרים איתך, יתחוור לך שההוצאות עליהם גבוהות ממה שחשבת, וזה בלי להזכיר את ההפתעות שקורות מדי פעם. נכון, בהסכם המזונות כתוב שהוא אמור להשתתף, אבל בנקודה מסוימת (נאמר עוד חצי שנה) הוא יתחיל לשאול פרטים, לדון אם ההוצאה הזו אכן נחוצה, וכדומה. זכרי שגם האיש שלך (לשעבר) צפוי לעמוד בנטל כלכלי קשה משלו, ולכן ידו תהיה קפוצה יותר ממה שהוא מאמין היום.

וכמובן, צריך להזכיר שיש כל מני דברים שבזוג ניתן היה לעשות ולחלוק את הנטל ועכשיו כשתהיי לבדך תאלצי לרכוש בכסף. דוגמאות טריוויאליות – את תרכשי יותר מזון מוכן ופחות חמרי גלם (מה שכמובן, יעלה יותר), או שתתדלקי יותר בתחנת הדלק הסמוכה כי לא יהיה זמן או כוח לנסוע לתחנה הרחוקה והזולה יותר.

ניהול חייך

גם איכות חייך עומדת לספוג פגיעה ניכרת. כן, אני יודע, הוא היה "בטטת כורסה" שלא עשה כלום חוץ מלרבוץ מול הטמבלויזיה ולזפזפ בין ערוצי הספורט. אבל! מדי פעם בדרך הביתה (למשל) הוא עצר בשוק והביא קצת ירקות ופירות? עכשיו את זו שצריכה לטפל בכך. הוא זה שלקח את הרכב לטיפולים במוסך וידע להסתכל בחשבונית או להתמקח? עכשיו את תצטרכי. מרבית הנשים לא מכירות היטב את הנושאים הכלכליים והכספיים, ועכשיו צריך ללמוד את העניין – שוב השקעת זמן ואנרגיה.

כמו לכולם, גם לאישך יש רשת קשרים. עכשיו הרשת שלו כבר לא עומדת לרשותך. המבצעים של ועד העובדים במקום עבודתו כבר לא מגיעים הביתה באופן אוטומטי, וגם לא ההמלצה של החבר שלו על חשמלאי טוב והגון. עכשיו את צריכה לחפש את ההמלצות האלו לבדך.

באותו הקשר, אסור לשכוח שהוא היה שם לפעמים כדי לדבר או להתייעץ. כן, הוא שטחי ולא באמת הקשיב ומה שהוא אמר היה לא רציני. אבל היה. כעת תצטרכי למצוא לעצמך ערוצים אחרים. נכון, במספר קטן של מקרים (בעיקר בעניין הילדים) את יכולה להתקשר אליו, אבל עכשיו זה בטלפון, בזמן שנוח גם לו. את תגלי גם שנקודות המבט והאינטרסים שלכם לא זהים. החברות שלך יוכלו לעזור בכך, אבל גם זמנן והאנרגיה שלהן מוגבלים, ואת תצטרכי (כפי שאפרט בסעיף הבא) למצוא את הרשת החברתית המתאימה מחדש.

יש דברים שהוא עשה ואת לא יודעת לעשות, ותצטרכי לבקש עזרה. יש דברים שהוא טיפל בהם וכעת תצטרכי למצוא את הזמן – וזה קשה – לטפל בהם בעצמך. את יכולה לעשות זאת, החלפת נורה או פילטר בברז היא עניין פשוט: רק צריך לגשת לחנות, לרכוש את המוצר הנכון ולהקדיש כמה דקות לעשות זאת. הכיני לעצמך את הזמן והכוח לכך.

חיי החברה

את עומדת לגלות בשיטה הקשה שהחברים שלכם בחלקם הגדול יתפוגגו. ראשית, חברים של שניכם יעמדו במצב לא נעים עם כל אחד מכם בנפרד. יד על הלב, מה יכול זוג החברים שלכם לעשות? להזמין אותך ולא אותו? זו בחירה קשה. שנית (וזה מכוער אבל נכון), יש מקומות להם בודדים ובעיקר בודדות אינם מוזמנים. לא מעט חוגים חברתיים עובדים במסגרת של זוגות. גם אם נתעלם מהקטע המכוער של "לא מזמינה מתחרות", ישנו העניין של איזון בין מספר הגברים והנשים בקבוצה. רובנו מכירים יותר פנויות מפנויים.

הוסיפי על כך את העובדה שתחומי העניין והעיסוק של בודדים וזוגות אינם זהים, ותגלי שתצטרכי במידה רבה להקים לעצמך מעגלים חדשים של חברים. שוב, את תעשי את זה, את אדם מקסים וחברתי, ומהר מאוד תגלי עולם שלם של אנשים עם תחומי עניין המשיקים לשלך, אנשים בהם משום מה לא הבחנת קודם מתוך העולם שאת יוצאת ממנו. אבל גם "מהר מאוד" זה לא "מייד", ויידרש פרק זמן מסויים.

ואי אפשר בלי מילה על חיי האהבה, או, אם להיות מדויק, תאווה. מבחינת הכמות, אין בעיה – תוכלי לקבל כמה שתרצי פלוס. אבל מבחינת האיכות, החיים יותר קשים ומסובכים, בעיקר בגלל שמעטים הם הגברים שעושים את זה באמת טוב (יש צורך לחזור על כל הבדיחות בנושא?). אותם בודדים, אם הם פנויים, לא בדיוק נושאים תעודה... ובואי נדבר קצת על גבר שגם יקשיב למה שאת רוצה, מה עושה לך טוב ויעשה את זה. כמה שנים לקח לך לחנך את אישך במידה חלקית ביותר? זה לא הולך להיות הרבה יותר מהר בסיבוב הבא.

לסיכום

לפני שתקפצי עם "אז מה, אתה אומר לי לא להתגרש?” – חלילה. אלו חייך, רק את יודעת מה קורה ביניכם, למה בחרת לפרק את החבילה ואיך. כל מה שאני אומר לך זה להסתכל קצת קדימה ולהביא בחשבון מה צפוי.

ישנו כשל פסיכולוגי נפוץ שבו אנו משערים מה יהיה בעתיד על סמך מה שקרה בעבר. זה לא עובד, החיים שונים. אל תפלי במלכודת הזו. את בהחלט יכולה לבחור בחירות קשות. רק תדעי לקראת מה את הולכת כדי לקבל החלטות מושכלות. בכל נישואין יש משברים וקשיים. למשל, זוגתי שתחיה החליטה שבמקום להתגרש עדיף להתאלמן (למרות שבעלה לא כל כך משתף פעולה בעניין). את בוחרת את הבחירות שלך.

יש מקרים בהם הנפרד (זה קורה יותר אצל גברים) מכין את המסלול מראש ובונה תוכנית יציאה. לא לי לשפוט התנהגות זו. יש אחרים שמתחילים את המהלך בקביעה ש"יהיה בסדר, נתמודד". שוב, לא לי לדון אדם.

בסוף זה יהיה בסדר, בסיכומו של דבר תצליחי להתגבר על הקשיים והמכשולים ותבני לעצמך חיים חדשים וטובים. אבל דעי שהדרך רצופה מהמורות, וזה חלק מהמחיר. היערכי לקראתן.
 

הערת המחבר: מאמר זה מתבסס על עבודת הדוקטורט שהוגשה ל Unessn University.

המאמר פורסם במגזין האינטרנט "האיל הקורא"