גניבת זרע- לא מה שחשבת

שלום יקירתי

סיפרתי לי שנואשת מלמצוא בן זוג ובכוונתך לפנות לבק הזרע לצורך הזרעה. הוספת שגם זוג החברות הלסביות שלך מתכנן לעשות את אותו המהלך. אני כותב לך, אבל אנא הראי להן את המכתב כי הנימוקים מאוד דומים גם עבורן.

זה שהחלטת לעשות ילד בכוחות עצמך, את עושה נכון. הגיע הזמן. אגב, אני עדין מזועזע מהטמטום והעוורון של המין הגברי. עם בערך 4 מליון גברים במדינה, מתוכם למעלה ממליון יחידנים וכמעט 200,000 בקבוצת הגיל הרלוונטית שלך, איך זה שאף אחד לא מבין באיזה אוצר המדובר וחוטף אותך? איך זה שאין אף אחד שראוי לך?

אבל, לפני שאת פונה לבנק הזרע, הייתי רוצה שתקדישי לי דקה ותחשבי על האלטרנטיבה הנוספת שעומדת לרשותך- לקחת זרע מגבר בדרך הישנה והרגילה. אולי באמצעות ארגונים כגון “הורות אחרת” ואולי באופן עצמאי. כן, "באופן עצמאי" זה מה שקרוי "גניבת זרע". כן, אני יודע שאני נשמע מטורף או פושע, אבל בכל זאת- אחרי כל כך הרבה שנים, מגיעה לי הדקה או שתיים שתקשיבי לי כי אולי יש לי משהו לחדש לך:

בואי נתחיל עם הביולוגיה: נכון שבנק הזרע שומר את "חומר הגלם" במצב המאפשר שימוש כמו טבעי והדברים מתבצעים ברמת איכות מקבילה לדרך המקורית, אבל כיהודי זקן ומוכה, הרשי לי לפקפק. נכון, זה חיקוי טוב של המקור, אבל כאשר טכנולוגיה מתערבת, כאשר יש עוד גורמים מתווכים, תמיד משהו יכול להשתבש. אין שום טענה שהפריה באמצעות תרומת זרע יותר טובה מהדרך המקורית, כך שלכל היותר היא תהיה לא פחות טובה ואולי במקרה זה באמת פחות?

כאשר את פונה לבנק הזרע, את יכולה לבחור תכונות רבות של הגבר שאת זרעו תקחי. אבל שום טופס ואף שאלון לא יתקרבו לבחירה האישית (נכון, תצטרכי קצת לדובב אותו שיספר לך בגילוי לב עליו ועל משפחתו, לא מאמין שצפוי לך קושי). בואי נודה על האמת- כמו שאת נראית, אין גבר שיעמוד בפנייך אם תזמיני את עצמך אל מיטתו כך שאת יכולה לבחור הרבה יותר טוב. עומדים לרשותך 3 מליון גברים לבחור מביניהם, אנו יודעים עד כמה שהגנטיקה משפיעה. את יכולה לבחור הרבה יותר טוב, עם הרבה יותר שיקולים מעבר למה שכתוב בטפסים של אילו שתורמים. כך, למשל, תורמי זרע חייבים להיות רווקים. אבל יש גם נשואים עם DNA משובח שאת יכולה לברור מביניהם.

אגב, בנימה מחוייכת, תהליך ההפריה הקלאסי בדרך כלל יותר נעים מאשר הזרעה (והחברה הלסבית שלך, שתסבול קצת. זה שווה את זה) גם כאשר המדובר בחליבת זרע. בנימה פחות מחוייכת, לכניסה להריון באמצעות בנק הזרע יש את הבעייתיות שלה.

ומה עם המוסר? שאבצע גניבת זרע? אז הגיע הזמן לדיבורים הישירים במקום התארים המפוצצים: מוסר זה שם של דג בערבית, אומרים שהוא די טעים. מה זה מוסר? מוסר הוא דבר יחסי או גמיש ולאמיתו של דבר- הוא תמיד נסוג או מתקפל מול אינטרסים (לפרטים: תמר, רות המואביה או בת שבע). את דואגת לעצמך, את רוצה את מה שטוב לך. לכן- בואי נוותר על המילים הגדולות, אנו חיים את החיים הקטנים שלנו. בדיוק כפי שאת מתכוונת להתעלם מכל מצקצקי הלשון שידברו עלייך מאחורי גבך (ואנו יודעים שיהיו).

ואם כבר- את לא צריכה לתבוע ממנו מזונות או שיכיר באבהותו. לא אמרתי לך בכלל לספר לו על כך שהוא הכניס אותך להריון. הרי לא הכנסת אותו למיטתך באיומי אקדח, נכון? (אין צורך), הוא נתן לך את מה שרצית והלך לדרכו. נגמר. הוא שכח, את עברת הלאה ותישארי רק עם הגנים המצויינים שלו. כל אחד קיבל את מה שהוא רצה. הוא גם לא יתערב לך בגידול הילד שהוא בכלל לא צריך לדעת על קיומו. זה מקל על הבעיה המוסרית?

ומה אם משהו ישתבש? ומה אם פתאום משהו רע יקרה? דוגמאות לא חסר: חשד הדורש בירור היסטוריה רפואית משפחתית, קטסטרופה כאשר הסביבה התומכת בך או את לבדך לא מספיקות כדי להתמודד עם המצוקה? כאן יש לך עוד סוג של שכבת הגנה. אם חס וחלילה הדברים יגיעו עד כדי כך, תמיד תוכלי לפנות אל האיש ולהגיד לו "זה הילד שלך. לא פניתי אליך עד עכשיו, אבל הרגע הגיעה הנקודה בה אתה צריך לקחת אחריות כי...”. כן, כולנו מקווים לטוב ושלא נגיע לשם, אבל האם לא זו הסיבה שאנו גם עושים ביטוחים? בתקווה שלא נזדקק להם?

ואם הילד ירצה בגיל 18 לדעת מי אביו? אם נעזרת בתרומת זרע, הנושא מאוד בעייתי. אם המדובר בפתרון שאני מציע- זו החלטה שלך, יש לך את היכולת לתת לו את המידע (זו לא החלטה פשוטה, אבל היא שלך).

לסיכום, חברה יקרה שלי- מכל כוון שלא נבחן את העניין, מכל זוית ונקודת השקפה, יש יתרונות גדולים לכניסה להריון באמצעות בחירת הגבר ולקיחת זרע ישירה ממנו. זה מנוגד לאיך שכולם חושבים, מה שאומר שזה אפילו יכול להיות נכון.

אני לא אומר לך ללכת בדרך זו או אחרת, אלא רק מציע לך לחשוב טיפה- האופציות שלך קצת יותר נרחבות ממה שהחוכמה העממית מציגה.

הערת המחבר

המאמר פורסם במגזין אימגו - כתב עת בנושאי תרבות ותוכן